גלאוקומה היא מחלת עיניים מורכבת שנחשבת לאחת הסיבות המרכזיות לעיוורון בלתי הפיך בעולם. מה שהופך אותה לכל כך מסוכנת הוא העובדה שבשלביה המוקדמים היא מתפתחת ללא סימנים ברורים. מטופל יכול לראות מצוין במרכז שדה הראייה, אך בהדרגה מאבד את הראייה ההיקפית מבלי לשים לב. משום כך, אבחון מוקדם מהווה כלי מרכזי למניעת נזק בלתי הפיך.
מדידת לחץ תוך עיני – הכלי הראשון באבחון
מדידה של הלחץ התוך־עיני (Tonometry) היא אחת הבדיקות הראשונות שכל רופא עיניים יבצע. הלחץ נמדד באמצעות מכשיר מיוחד שמפעיל לחץ עדין על הקרנית. ערכים תקינים נעים סביב 10–21 מ"מ כספית. עם זאת, חשוב לזכור כי לא כל מי שיש לו לחץ גבוה יפתח גלאוקומה, ולא כל חולה גלאוקומה סובל מלחץ גבוה – ולכן הבדיקה היא חלק ממכלול ולא אבחנה מוחלטת.
בדיקת שדה ראייה – לגלות את ה"חורים"
בדיקת פרימטריה (Perimetry) נחשבת לבדיקת מפתח. היא מאפשרת לגלות ליקויים בשדה הראייה ההיקפי. המטופל מתבקש להביט לנקודה אחת, וכל נקודת אור שמופיעה בהיקף צריכה לגרום לו ללחוץ על כפתור. חורים קטנים שמופיעים במפה יכולים להוות עדות מוקדמת לנזק בעצב הראייה.
OCT – הדמיה מתקדמת של עצב הראייה
Optical Coherence Tomography הוא מכשיר שמבצע הדמיה מדויקת בשכבות הרשתית ועצב הראייה. הבדיקה קצרה, לא פולשנית, ומספקת מידע ברזולוציה גבוהה במיוחד. ניתן לזהות שינויים מיקרוסקופיים הרבה לפני שמטופל מדווח על ירידה בראייה.
בדיקות נוספות
בדיקת עובי הקרנית (Pachymetry): קרנית דקה עלולה לגרום למדידה מוטעית של לחץ תוך־עיני.
בדיקת זווית העין (Gonioscopy): מאפשרת לרופא להחליט האם מדובר בגלאוקומה בזווית פתוחה או סגורה – מידע קריטי לקביעת תוכנית טיפול.
צילום עצב הראייה: תמונה צבעונית שמאפשרת מעקב לאורך זמן.
למה הבדיקות כל כך חשובות?
מטופל שמגיע לבדיקה שגרתית יכול לגלות את המחלה לפני שנגרם נזק ממשי. לדוגמה, אדם בן 50 עם היסטוריה משפחתית, שעבר בדיקת OCT שגרתית – ייתכן שיתגלה אצלו שינוי בעצב הראייה למרות שהוא רואה מצוין. גילוי כזה מאפשר להתחיל טיפול מיידי ולשמור על איכות חיים לשנים רבות.
